ההבדל בין שותף בחשבון הבנק לממונה באמצעות ייפוי כוח מתמשך

הרפורמה בתחום האפוטרופסות הביאה את בשורת ייפוי כוח מתמשך כתחליף למינוי אפוטרופוס.

על היתרונות הרבים שבהליך זה לעומת הליך האפוטרופסות ניתן לקרוא בהרחבה במאמרים ("בין ממון למהות – אילו עניינים ניתן להסדיר בייפוי כוח מתמשך" ו- "למה אתם צריכים לחתום על ייפוי כוח מתמשך") שבאתר.

באמצעות ייפוי כוח מתמשך ניתן להסדיר מגוון רחב של נושאים, אך שאלה מרכזית אחת שבה ועולה בקרב המתעניינים בעריכתו וברפורמה החדשה –

מהו ההבדל בין הוספת מוטב בחשבון הבנק לבין מתן ייפוי כוח מתמשך לצורך ביצוע פעולות בחשבון הבנק.

בטרם נכנסה הרפורמה לתוקפה, הנוהג הרווח היה צירופו של מוטב נוסף לחשבון הבנק הקיים. במרבית המקרים המדובר בבן משפחה אשר הוכנס כשותף בחשבון הבנק של ההורים או בחשבונו של אחד מהם. גם אם נראה כי מדובר בהחלטה טכנית הנוגעת לשאלה מי מבין בני המשפחה יטפל בכל ההתנהלות הכספית בשארית חייו של בעל החשבון, הרי שלעצם הצירוף כשותף בחשבון ישנן השלכות משפטיות נרחבות.

הוספת שותף בחשבון הבנק הופכת אותו, הלכה למעשה, לבעלים לכל דבר ועניין בחשבון. הוספתו הופכת אותו בפועל לזכאי ל(לפחות) מחצית מסכומי הכסף המצויים בחשבון או מועברים אליו. כמובן שהדבר אמור גם לגבי חובות או עיקולים אשר יחולו על בעל החשבון המקורי, ובמקרה זה יהפכו נחלתו של השותף החדש, אשר עשוי למצוא עצמו נדרש לשאת בהם בעצמו.

עניין השותפות בחשבון הבנק עשוי להפוך לבעייתי עוד יותר במקרה של פטירת בעל החשבון המקורי. במקרה כזה, וגם אם הושארה צוואה הקובעת אחרת, מי שצורף כשותף בחשבון יוכל לדרוש מחצית מכספי החשבון לו היה שותף, זאת מעבר למצוין בצוואת המנוח.

כדי להעמיק במשמעות המשפטית של הוספת שותף בחשבון הבנק, ניתן לפנות לפסק דין אשר ניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים בשנת 2007, אשר כונה "פס"ד פלונית נגד אלמונית".

"פלונית" ו"אלמונית" היו שתי אחיות בשנות ה-60 לחייהן. בראשית שנות ה-80 נפטר אביהן, אשר לו היו אלו נישואים שניים, ופנסיית השארים שלו הועברה לחשבונה של אשתו – אימן של השתיים.

כעשרים שנים מאוחר יותר, נפטרה האם, והותירה אחריה צוואה בה חילקה את הרכוש באופן שווה בין בנותיה.

ואולם בשלב זה, פרצה מחלוקת ביחס לזכויות הכספיות בחשבון הבנק של האם המנוחה.

עת הסתבר כי מספר שנים לאחר פטירתו של האב, צורפה אחת הבנות כשותפה בחשבונה של האם. לחשבון זה הועברה פנסיית השארים של האב אשר נצברה עד לפטירתה של האם, והגיעה לסכום משמעותי הקרוב ל-2 מיליון שקלים.

בשל היותה שותפה בחשבון, טענה הבת לאחר מותה של האם כי הכספים שהצטברו בו – לפחות מחציתם, שייכים לה בלבד והם אינם נמנים עם כספי עיזבון האם, וכי עצם הכנסתה כשותפה בחשבון הבנק מעיד על כוונתה ורצונה של האם כי כך יהיה.

במצב משפטי זה, רק מחצית מהכסף בחשבון האם יחולק ע"פ צוואתה, בחלקים שווים בין שתי האחיות. כלומר, האחות אשר לא הוכנסה כשותפה בחשבון היתה בפועל זכאית רק לרבע מהסכומים בו אף שאמא הייתה בטוחה כי היא מורישה לה מחצית.

מן הצד השני, טענה האחות הנפגעת כי הכנסתה של אחותה כשותפה לחשבון האם נעשתה מטעמי נוחות בלבד ובמטרה לעזור לאם בשגרת היום יום ולא מתוך כוונה כי זו תקבל זכויות יתר על פני אחותה ובוודאי שלא תירש מחצית מן הכספים בחשבון בשל כך.

עוד הסתבר במהלך הדיונים המשפטים, כי לאורך השנים בהם נרשמה האחות כשותפה בחשבון האם, היא נהגה למשוך ממנו כספים בהם השתמשה לצרכיה האישיים. כלומר, נעשה ניצול של מעמד השותפות בחשבון ובכך גם הגדלת הפגיעה באחות הנוספת ובסכומים להם היא היתה יכולה להיות זכאית במועד פטירת האם.

עוד בטרם הגיע העניין לבית המשפט המחוזי הוא נדון בבית המשפט לענייני משפחה, אשר פסק כי כוונת האם אכן היתה להעביר מחצית מיתרת החשבון לידי אחת מן האחיות, שהרי אחרת היתה יכולה להסתפק במתן ייפוי כוח ולא בהכנסתה כשותפה לחשבון.

על ההחלטה הזו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, שם נדונה השאלה המשפטית הנוגעת לכוונת האם – האם עצם הכנסת האחות כשותפה מעיד על רצון להפכה לבעלים של מחצית מן החשבון. בית המשפט המחוזי הכריע באופן שהפך את החלטת בית המשפט לענייני משפחה וקבע כי צירוף הבת לחשבון אכן נעשה מטעמי נוחות ולא שיקף כוונה לבעלות על מחצית מהחשבון.

ההחלטה התבססה על מספר מבחנים של פעולות שנעשו לאורך השנים בחשבון כאשר בין היתר הוכח כי כל משיכת כספים של הבת לאורך השנים דרשה הסכמה מוקדמת של האם וכי הבת מעולם לא הפקידה כספים בחשבון, ואלו הופקדו רק בידי האם או בעבורה (פנסיית השארים).

הפיכת ההחלטה ע"י בית המשפט המחוזי למעשה רוקנה את ההשלכות המשפטיות אשר נגזרות משותפות קניינית בחשבון והשוותה את מעמדה מבחינה כלכלית לזה של האחות השנייה.

על פניו נדמה כי בית המשפט עשה צדק בכך שהוציא לפועל את רצונה של האם לחלק את רכושה באופן שווה בין האחיות, ומנע ניסיון מצד האחות ה"שותפה" לנצל את מעמדה כדי לזכות בחלק גדול יותר מן העיזבון.

יחד עם זאת, ברור לכל כי ניהולו של הליך משפטי שכזה, ארוך וממושך ובעל אמוציות רבות, בין בני משפחה, הינו בעל השלכות נרחבות, גם אם אינן משפטיות, והיה ניתן למנוע אותם מבעוד מועד.

אם כך אנו למדים, כי ההחלטה על הוספת שותף בחשבון יש בה משום סיכון תמידי. שכמו ביתרות החשבון כך גם היקלעות לחובות מצד השותף שהוכנס לחשבון עשויה להביא לעיקולים בחשבון ומכאן לפגיעה בבעל החשבון המקורי. בנוסף, הדבר שב ומדגיש את הסיכון שבניצול מעמד השותפות בידי מי שמונה לכך – בין אם הניצול הוא לאחר מותו של בעל החשבון המקורי ובין אם במהלך ימי חייו באופן של משיכת כספים לצרכים אישיים.

בעבר, מי שרצו להימנע מהוספת שותף בחשבון הבנק, העניקו במקום זאת ייפוי כוח למי מטעמם אשר יסייע להם בעניינים כספיים. החיסרון היה פקיעתו של ייפוי הכוח במצב של אבדן כשירות כמו דמנציה או פטירת בעל החשבון.

עם כניסתה לתוקף של רפורמת ייפוי כוח מתמשך, נדמה שנמצאה דרך המלך בכל הקשור להתנהלות כלכלית בין הצד מעניק העזרה לצד הנעזר. שהרי מראש ייפוי כוח מתמשך אינו מעניק זכויות קנייניות בחשבון הבנק לממונה.

אם לסכם, ייפוי כוח מתמשך מאפשר לנהל מראש את הדיון באשר לאופן ניהול החשבון, מעניק מחד סמכויות ניהוליות בחשבון למיופה הכוח במקרה של אבדן כשירותו של בעל החשבון המקורי, ומנגד מייתר את הצורך בהכנסת שותף לחשבון בנק ההופך לבעל זכויות מלא בו. בנוסף, ולא פחות חשוב הוא מונע מחלוקות עתידיות באשר לחלוקת העיזבון.

מעוניינים בפגישה עם עורך דין ייפוי כוח מתמשך? חייגו 077-5071077 כבר עכשיו.